יום שני, 20 בדצמבר 2010

את

את

בראשית ברא את
ואת מדאיגה אותי
כי בראשית ברא את שמיים
ואת הארץ
ואני לא יודע לבחור
אז לקחתי את שתיכן
לי לנשים
זאת שמיים שיש לה שני שמות
וזאת ארץ שרצה ולא עוצרת
ואני דואג לך שם ומים
דאגתי גם לרצונה של ארץ
עד כי שכחתי שאני אדון לכן
ואתן בית תענוגותיי לרדות בכן
ואחר כך אלך מכאן
אורח מרוצה הייתי אצל ארץ
חלמתי עם שם שלא היה פה
הרוויתי צימאוני במים
להודות על האמת
חלמתי אחרת
ולא הכול היה מושלם ומשולם
אבל דמיוני מלא
כמו כרס נפוחה אחר מסבאה
בכל זאת לקחתי מה שהוא
ברק הייתי לכן משם  למים ומשם לארץ
ומארץ בר ומשם רק ומשתיכן קרב
מלאה נפשי במלחמותיכן
ואלך עתה לחיות לנצח את שלומכן
כי זכר אני ואדונכן
ואעשה אתכן מחדש כרצוני
עם שם את מרחבי דמיוני
עם מים את בריכות תשוקותיי אמלא
עם ארץ את מקום עמידתי
ושירוץ הכול לפני
כי נזר הייתי לכן
ואני דורש את כיתרי
וכך נולד עוד אל אחד
מן האלהים   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה