יום ראשון, 20 בפברואר 2011

ברור כוונות.-מאת הקבל ברק נגבי

בעזרת אדני המאציל.
ברור כוונות.
במחילה מכם חשוב להבין לאן פני מועדות על ידי התקשרות זו.
אני יודע שהעולם הנאור איבד את שורש הידע והאמונה באלהים.
אני יודע שרבה המבוכה בקרב מאמיני הדתות השונות
ועוד יותר רבה המחשבה שחס וחלילה אלהים נטש אותנו לנפשינו
ואין לנו עוד מועילות ממנו המבורך. תחושה זו באה ממקורות
רבים של אינטרס אנושי ואשתדל למנות חלק ממנו.
1.. האינטרס לדעת מאורעות לפני התרחשותם.
2.. האינטרס שלא נפגע במחלות קשות.
3.. האינטרס להצליח בעבודתינו ובפרנסתינו.
4.. האינטרס להשתייך לחברה המכירה את אותו אלהים ועובדת
    אותו והתוצאות נראות יחסית לחברות אחרות.
5.. האינטרס שכולם יאמינו באשר ובמי שאני מאמין.
6.. האינטרס שכולם יכירו בזכותי לחיות ולצבור ילדים ורכוש.
7.. האינטרס להיות מוגן מפני מי שאמונתו אחרת ומלמדת אותו
    שאני כופר ויש להכחיד אותי ושכמותי.
8.. האינטרס לחיות בשלום ובשלוה ללא פחד וללא צורך להגן
    על עצמי ושכמותי וללא צורך לתקוף אחרים שאינם תמימי
    דעים עימי ואמונתי.
9.. האינטרס לדעת את הישר ואת הנכון בעיני אלהים ללא
    אפשרות של אדם אחר להכחיש או לכפור.
10..האינטרס לחיות בעולם בעל אמת אחת בפני אלהים אחד.
11..האינטרס לאהוב ולהיות אהוב.
12..האינטרס לדעת את אלהים.
אני מאמין שכללתי את הרוב של המשאלות הנסתרות אי שם במוחו
הפרטי של כל בן אדם באשר הוא. ונכשלנו. נכשלנו הרבה.
נכשלנו בכל אחת ואחת מן המשאלות הללו.
העולם אינו אחד ואמונת אלהים כחול על שפת הים.
וכאן נשאלת השאלה למה???
למה?
ושוב למה???
הרי לכאורה הכל אחד ולכאורה כולם יודעים את שם אלהים!!!
מאין נובע ידע השם אלהים ומאין חלה התפלגות זו של עובדי
האל בדרכים שונות ומשונות???

למיטב ידיעתי וחקירתי התשובה ברורה וחד משמעית.
במלוא הצניעות מזה אלפיים שנה אנו חיים ללא הכלי העיקרי
של ידיעה ועבודת אלהים. לחם הפנים של בית המקדש.
למי שאינו יודע, לחם הפנים הוא ידע מפורת של חוקי לשון
הקודש הנקרא גם "אורים ותומים". [ראה ספר דניאל] ידע זה
שימש בסיס לעבודת הכהנים כשהוא עובר מאב לבן במשך כל
שנות שרות ביתי המקדש את ישראל. עם חורבן בית המקדש
האחרון, נעלם "לחם הפנים" ואיננו. עימו נעלמו תופעות
נוספות מן הנוף הרוחני של ישראל והעולם בכלל.

1.. הנבואה
2.. השפיטה העליונה של הכהנים.
3.. יכולת הבירור והשינוי של גורלות.
4.. תורת השמות הפכה למסכת אקראית של קריאה לא מלומדת.
5.. התורה והתנ"ך איבדו את חדות משמעותם.
6.. העם נמסר לעדת מטומטמי ידע ומוליכי שולל.
7.. העולם הרוחני הפך ל "בערך" ולא  "בדיוק".

ברצוני להזכיר תופעה נוספת חשובה מאד להבנת ההליך הבדלני
הזה. הנביאים. הם היסוד הברור ביותר להפרדה ולשנאה מאז
ועד היום. משה בישראל. מחמד בערב. בודהה בהודו. וישוע
לאחר החורבן. כמובן שאלה אינם היחידים אבל הם הבולטים.

אנכי להבדיל שמעתי בעצתו של דניאל ה' כב'. כל קבל די כל
קדמה דנה ידע. בלשון אחרת כל מקובל כל הקדומים לו יידע.
מכאן מצאתי שהקדום ביותר המלמד לנו הוא אברהם אבינו, בספרו
"ספר יצירה". ועד מהרה מתוך הנלמד שם הוארתי להבין את
לשון קודש על אופניה וחוקיה וממנה כללי המחשבה ואמת
והכזב שבה. תורה יקרה זו מראה את חוקי אלהים דרך ניתוח
לשונו של האדם ולא דרך דעתו של חכם זה או אחר. מכאן שהתורה
מציבה בפנינו חוקי רוח שבסיסם והאמת שלהם טמונים בלשון
לחוקי הביטוי שלה. כמובן שלשון זו היא לשון בסיסית ואחידה
המורכבת מ 22 אותיות ו 10 מספרים. מכאן שכל הזיווגים
האפשריים של 22 אותיות עם כל ה 22 נותנים לנו 484 מילים
של 2 אותיות כל אחת. 484 זיווגים אלה אם נצרף להם אות אחת
בכל האפשרויות נקבל 10648 מילים של שלוש אותיות כל אחת.
עד כאן לשון קודש שיש בה 11132 שורשים וזוגות. בני האדם
מתנהגים בדיוק לפי חוקי זיווג אלה. גבר לוקח אשה, זה הוא
יסוד הזיווג. נולד להם ילד ראשון, זה הוא יסוד השורש של
המשפחה. כמובן שכל ילד נוסף מגדיל את המילה - משפחה.

אלה דיני זווג ומשפחה.
דינים כאלה יש בכל יחס שבין שני שמות באשר הם. איש ואשתו,
אדם ומקצועו, שליט וארצו, כהן וכת מאמיניו. ניתוח לשמות
שבין בעלי עינין יתן לנו את האחרית של אותו עינין על
כל ניסתרותיו.

תבונה זו מבטלת את הפילוסופיה ואת המשפט בנוי על רושם
והחלטות רוב [ממושבעים] או שופט יחיד. פסק הדין ישנו
בין שני השמות עוד עם שחברו לעשות ביחד דבר.
מכאן שעבודת הכהנים היתה למעשה עיון מתמיד בעיניניהם
של ישראל והפקת הלקחים והעצות מתוך לשון קודש ולא מדעתו
של בן תמותה שיהיה מלומד ככל שיהיה.

דרך לשון קודש קל מאד לראות את אלהים מכהן דרך ספירת
האפס [כתר]. כל היחסים וההתחשבנות בין הלשונות לבין
הדעות אינם יכולים להיות עיורים ולא לראות אמת אחת לכולם!

כולם סופרים ומתכונים לאותו הדבר הנספר. ואצל כולם 0
שולט על כל ההאצלות ובו אין כל שינוי. דהינו, אנו סופרים
באותו ערך רק קוראים לערך בלשון שונה. ביום שבו נספור
ונקרא לו בלשון שוה ישוב אלהים להראות שוה לכולם.

ראה את האחדות המתקשרת באינטרנט, היא בעיקר מתמטית. ועד
כמה נאלצים אנו לכבד לשון אחת בכדי לתקשר ולהבין אחד את
השני. היא גם האחדות החושפת את האבילות שבפילוג הדתי.
משום שהאינטרנט הדתי דומה לכל שוק של מכירה ושיכנוע.
לעומת זאת כולם חיים תחת חסות האמת של התבונה העליונה
של 32 סימנים מופלאים השתולים בבינתו של כל בן אנוש
בעולם. סמנים אלה הם מתנה אלהית שוה לכל נפש ואנו הסכלנו
לקלקל אותה עד בלי הכר לשנוא ובוז ולהרוג.
ומכאן לתשובות.

1.. ידיעת המאורעות לפני התרחשותם מותנית בניתוח הזיווג
    שבין השמות המעורבים. [זווגי לשון קדש].
2.. זיהוי בעלי שמות המועדים למחלות ופגיעות מאפשר
    החלפת השמות ומניעת הדינים הללו.
3.. בשמות שלנו רשומה הזהות הסגולית וכשרונותינו. הכוונה
    שלא נגלוש לעיסוקים שאינם בתחום הרשות של שמותינו.
    ובכך נמנע מפח נפש ואי יוצלחות.
4.. לראות את אלהים דרך האפס בחיינו ואז קל לזהות את
    השרלטנים הנותנים לו צורה או מראה ומדברים בשמו
    במושגים פילוסופיים. מהם צריך להשמר. אלהים אינו
    פילוסופיה - הוא האמת והדיוק בהתגלמותם המטמטית
    והגמטרית.
5.. התאוה שכולם יהיו ויאמינו כמוני היא אפשרית רק דרך
    תפישת האפס כאלהים והיתר מכוח משפט לשונו שהאציל
    ושם בפינו. ועבודת אלהים היא העבודה דרך סגולותיך
    וכשרונותיך כי הם המתנה שלו לך.
6.. כל התיאוריות האידאליסטיות והשיויוניות נכשלו כשלון
    שאינו משתמע לשתי פנים. אנחנו לא שוים. אבל כחברה
    אנחנו השוים יותר מחוייבים ליצור מנגנון המפצה את
    בעלי הכשרון והסגולה הנחותים על מנת ליצור תשתית
    סוציאלית נוחה לכל בני האדם באשר הם.
7.. יש לשאוף להאדרת חיי אדם באשר הוא מעל לאמונה או
    שפה או כשרון. אסור לנו לקחת את אשר לא אנו נותנים.
    סטיות כלפי אלהים, הוא חזק וגדול מספיק על מנת
    להעניש או לשפוט. אדם לא רשאי לקחת את הסמכות הנתונה
    רק לאלהים.
8.. הרצון לחיות בשלום ושלוה מובטח רק דרך העמקת התקשורת
    בין בני האדם והעמקת המעורבות הכלכלית בין האומות
    בעולם. מעורבות זו יוצרת מרקם של יציבות ושמירה
    קולקטיבית כלל עולמית על היציבות וההבנות המעוגנות
    בסחר וצרכים כלכליים. ומעל הכל תקשורת פתוחה ורצופה.
9.. את הישר בעיני אלהים ניתן לראות דרך הזווגים של
    הלשון באשר היא. היא דוברת אמת שאיבדנו לפני אלפיים
    שנה. ורק עתה כששב עם ישראל לשכון בישראל הרשה
    אלהים לי ולחכמים נוספים להבין לשון קדש על חוקיה.
    זה לא יכול היה להיות לפני שיבת ציון.
10..באחרית הימים אכן יחזרו האדם לדבר שפה אחת בשכם אחת
    בפני אלהים אחד. כנאמר בספר צפניה. כיום ניתן לראות
    את השחר של תופעה זו. באינטרנט, באיחודים הולכים
    ורבים של אינטרסים בין לאומיים, שוק המטבע המשולב
    בבורסות עולמיות ועוד ועוד איחודים והסכמות.
11..הרשות להזדווג ולאהוב ולאאהב מונחת בשמותינו.
    מכאן שיש לשמור על חיים שאינם מטילים דינים על
    ילדינו ופוגמים בחיי האהבה שלהם. אנחנו פגומים
    מצד הורינו או מבורכים מהם.
    ניתן להחליף שמות וקבל את אבהותו של אלהים.
    ראה - יעקב אבינו בראשית לב' כט'. אבי יעקב הוא צדיק
    אבל מאת סבו נכונו לו דינים של עובד אלילים. לכן
    נלחם והוחלף שמו לישראל.
12..אין אנו יודעים את אלהים. שכן דעת היא בבחינת המישוש
    והראיה וכל החושים. בבחינת גבר היודע אשה. אלהים הוא
    אפס ידיעה. הוא החיים המאפשרים לי לדעת הכל פרט לו
    עצמו. הוא נסתר בי והוא אני הלוטה בערפל הידיעה.
    שכן למי אני מתכוון כשאני אומר אני??? ספר יצירה
    "לפני אחד מה אתה סופר".
   
    מכאן תורת אברהם קדמה לתורת משה. ומשה היה חכם לב',
    [הבין וידע תורת לב' נתיבות של אברהם] עתה מן הראוי
    שנחזיר עטרה למעמדה ונלמד תורת אברהם למען הרוח
    הגדולה של אלהים ולתועלת כל העולם. [בית המקדש לא
    יבנה בשלישית, הוא קונצנסוס של הבנה כלל עולמית.
    מכאן שכולנו כוהנים בבית שלישי.

בברכה רבה ובאהבה כנה
הקבל ברק נגבי 


 
     


כשהצופר מיילל - מאת ברק נגבי

פחד משתלט בין רגע כשהצופר מיילל

זה הוא המודיע מחריש האזנים של המוות
צלילות הדעת נדחקת על ידי תזזית החרדה

פתאום כולם חרדים
כי הצופר מיילל

בית הכנסת הגדול
משמיע את קול הצופר המייל
כולם מתכנסים לתפילת החרדה
החייל לבסיסו
המילואימניק ליחידתו
השוטר בתחנתו
המתנדבים לציודם המאוכסן
האזרח למקלטו
הילדים סביב אמם
האמהות סביב פחדיהן
החיות בארגזיהן
הנמושות בתוך מזוודותיהם
העסקים מאחורי מנעוליהם
הבנקים בכספותיהם
אפילו היתושים לא שותים דם ברגע שכזה
השופטים נעלמים בגינזי תיקיהם

הו יהוה אדון כל האדונים
למה נקשרים ישראל בברית
רק בעת שעומדים עליו לכלותו
וביתר הימים הברית היא רק עטרת ראש הזין שלו

איכה זה יודע כל נפש מקומו
ואיך זה ממהרים כולם להתחלק באמת
כל אחד ומידת יכולתו לתמוך ולסייע
היכן קו ההבדלים בין דתיים וחילונים
למה לא שומעים את תלונות העניים על העשירים
וכיצד פתאום כל תחנות הרדיו משדרות בקול אחד
המבקרים שותקים
המקטרגים נדמו
כל האזנים מקשיבות למהדורת החדשות
בחרדה ופחד מפני הסיכוי
שמחר היא לא תשודר יותר בעברית
העשיר פותח את כיסו
והעני מוחל על כעסו
ואין פתאום שיכור הצמוד לכוסו
אפילו הנרקומנים בקריז מתחבה
יום הדין הוכרז
ולפתע כולם אחים ואחיות לצרה
הרב יושב בעמקי ספריו ומתחנן
המופקר אינו מפקיר דבר יותר
כי ההפקר עומד בפתח

רגע של אחדות עיוורת
כולם אוחזים ידים לעזור
הלוחם מתפלל רגע לפני
המרטפים והמחילות מלאי פעילות
במקלטים דממה ובכי מתחלפים
סוף סוף הלך העצל אל הנמלה
ראה דרכיה ונעשה טיפש מוחלט
כי רק ביום הדין הוא טורח לא לעצמו בלבד
הצופר מיילל
האחוה מתפרצת אל הרחובות הריקים
תחושת האחריות מציפה את מחילות הפחד
כל הפרופילניקים מתגודדים בשער תל השומר בתחינה
קחו גם אותנו להלחם
צבע הליכוד והמערך מתמזג לכחול עמוק
השמאלני והימני מתחפשים לגנרלים
הרבנים תוקעים בשופרות
אבל הצופר המיילל גובר על כולם
כאילו אומר

*ספר דברים פרק כט*
(ט) אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוֹה אֱלהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:

הראויים אתם לאדמה זו
ארץ אוכלת יושביה
חיים מדמיה
ארץ השונאת את עשיריה
ומקצצת במנת זקניה
תורה אחת יש לכם
שש מאות ספרים עשיתם ממנה
לעבוד אלהים אחרים
כי תורה זו יש לעשות מצוותיה
כלשונן וכלבבנו
ואין לגרוע ממנה ואין להוסיף עליה
איכה זה נתקדש הרב מעל קדושת התורה
הלך הולכי הלכה מוליכה לקללה
מצבה אחת לנו - מזבח לזבוח לאלהים
והסתרתם אותו בלב ורשה וליטא וברסלב ולובביץ
ומלאה הארץ במצבות מתינו וחללינו
תורה אחת לנו ומצוות כתיבתה על אבנים גדולות
שתהיה קיר לכל תושב ואורח לדעת כי זו ארץ התורה
ומלאתם את הארץ בקירות שיש
מלאים בשמות חללים
כי לא ליהוה אתם עם ולא לתורתו עושים אתם
הלכתם לאבוד בנבכי תלמוד בבל
ופילפול גמרה לשונכם עד כי שריתם ביהוה
ארץ היהודי עשיתם להיות גור אריה
שלא גדל להיות אריה
הוא נהרג במלחמות שיהוה מאס בהן
ונותר ממנו מצבות קברים ומלקטי עצמות מתים
הענקתם קדושה לקבר ישראל
וטינפתם בטומאה את חיי ישראל
עובדי קדושת קברים הנכם
ולא נותר בכם קדושה לחיים
ולכן פחד מוות אוחז בכם מזבח המזבח הפשוט
אבנים שברזל לא נגע בהם
חלב וקרביים ביקש מכם אלהים
לא נתתם
לכן עם של אוכלי קרביים אתם
ילדיכם ננסים חסרי תזונה
בתי כנסת שלכם זועקים למניין
אין בהם שירה ומחולות
כי אין בכם מחילה
רודפי כבוד חולי שררה ויהירות
כי יהודים אתם מיהודה
ותורה ניתנה לישראל מיהוה
איך תקימו בית מקדש
ואינכם ראויים למזבח פשוט של אברהם אבינו
כי עוורים אתם
כמו עוורון העברים בני יעקוב
רק חלב ודבש של גויים חמדתם
עבדים לגוי אחריתכם
לא חלבתם פרה בישראל
ולא רדיתם דבש ישראלי
כי הלכות גלות דבקו בכם עד כי הפכתם לזכר
כניסת מצרים
ושכחתם תורת יציאת מצרים
מגלגלי מגילות אתם וזוללי הגדות
משתכרי שמחת פורים
על כי טבחתם טבח נורא בשונא יהודים
וניצלתם על ידי ערוות אישה
מאז ממלכת יהודה אתם בני דין גלות
ועד היום אתם נודפים ריח הגלות
שיבת ציון קילקלתם כל קילקול אצל ראשי האומות
וכמעט הצלחתם להביאנו אל אוגנדה
אלהים עד לסטטוס קוו של בן גוריון
שמפאת כבוד התורה נתן לכם רשות להשיא נישואין
כי מה שמגיע לכם הוא
ללחך עפר אוגנדה
לומדים ומלמדים תרבות שעטנז
דוברי לשון שעטנז
גרמנית עם כתב עברי קדוש
ובא זעמו של בעל הלשון ונתעוררו המשחיטים
והשמיד שש מליון נשמות שהלכו שבי אחר לשונכם
והעלתם אותה לישראל לעשות שעטנז גם כאן
ולא צלח בידכם בזכות יהוה ושליחו
גדול המקובלים אליעזר בן יהודה
גם אותו חשקתם להכשיל
עבדי שחורות נושאי עפר זר בנעליכם
על מה אתם חרדים
כיצד להתחמק מכל תשלום למדינה
כי שקר בנפשיכם אינכם לומדי תורה
במקרה הטוב משנה תורה של גלות לכם
אז מה חרדתכם
להביא גלות גם על ארץ ישראל
לא די שהגליתם את עם ישראל
אתם החרדים הפרושים והצדוקים והאיסיים
כולכם בני מוות עובדי קברים
מעלי משיח על נס
אם לא אתם ישראל שלמה עד היום
ואין נוצרי בעולם
רציתם משיח וקבלתם אותו לדרעון עולם
ושכחתם את יהוה ומצוותיו
מקדשי יין עלובי שיכרות
הן אסור היין על כל מי שהוא עוסק בקודש
כהן לוי נזיר ומשיח
לא להם ולא לכל עבודת הקודש ליהוה
איך זה הפכתם למקדשי יין
השמתם עינכם בגויים של הגלויות
או עיוורים אתם לכתוב בתורת יהוה ומצוותיה
האם הלכתם שבי אחר זורקי אבני שבת
במקום לשבות מכל מלאכה
או שכחתם לשים יהבכם ביהוה להיות לנו אל צבאות
עוכרי ישראל בלשון גרמניה התעוררו לראות ולשמוע
קול יהוה בתורתו
התחילו לקרוא בה בתמימות
עשו מצוותיה בלבביות
כי החילוני הגמור יש לו מעלה אחת עליכם
הוא לא מעוות תורה ביודעין
ושומר תממימים יהוה ככתוב

* ספר תהילים פרק לז*
(יח) יוֹדֵעַ יְהוָה יְמֵי *תְמִימִם* וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה:

כל זאת נאום הצופר המיילל ועוד כוחו בו
דם רב עוד תקיז ציון
כי ראשכם אבני כותל
כי מה ערך לו לישראל בהקפדות
מי הוא יהודי
אם נתעוורתם בהקפדות מי הוא הזובח ליהוה
השיבו את התורה להיות מעין חיים
השיבוה לדוכני הנואמים
השיבוה לדוכני העדים
השיבוה למטבעות ולשטרות ישראל
כי דמכם בראשכם
זרע עקומים יצא מחלציכם
תינוק לא ישתה חלב אימו
הקרביים של הקורבנות שאתם אוכלים
הדם והחלב שאתם סובאים
זרע מחלותיכם הם
או קרבן ברית אלהים הם לכם

עשו הכל למען התעוררות עם ישראל
על תשבו לראות עוד התדרדרות
הרי סופכם להיפגע גם כן בקללות אלה